<h1>מרדכי סימן תרע"ה</h1>
<h2>דף יז.</h2>
אמר רבא הלכה כר' שמעון בן אלעזר ל"ש תנור קטן ול"ש פורני, כדגרסי', ס"פ המביא כדי יין (לד א), ואופין בפורני. ומשמע אפילו בהערמה. והא דתניא לקמן (יז ב) ואם הערים אסור, מוקמינן לה בתלמודא (שם), דחנניה היא ואליבא דב"ש, ורבינו יואל התיר לאפות ביום טוב ברצדל לצורך ברית מילה שחל להיות ממחרת בחולו של מועד, והיה יום אידם שלא היו יכולים לאפות אם לא בי"ט, ולא היה די לקהל בתנור אחד והתירו לאפות בב' פעמים מפני צריכות פת אחד לכל תנור ותנור לב' וג' ישראל. ומיהו בפר"ח כתוב והלכתא כר' שמעון בן אלעזר, וקבלהו מרבותינו, ובלבד שלא יערים. אבי"ה. מעשה היה בקולוניא שאפו פשטידא לכתחילה מי"ט לחבירו והתירו בני קולוניא בדיעבד באכילה, כר' יהודה דאמר (גיטין נג"ב וש"נ), המבשל בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת בין לו בין לאחרים אפי' בשבת דחמירא כ"ש י"ט דקיל. ורבינו יואל אסר, דעד כאן לא שרי ר' יהודה אלא גבי שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה, אבל י"ט דקיל אי שרינן ליה אתי לזלזולי ביה כדאמרינן פרק קמא (דשבת) ואסור. וכן אמר ה"ר אביגדור כהן שראה שבא מעשה לפניו בטבח אחד שתיקן ואפה קרעפליש מי"ט לחבירו, וצוהו להשליכם לאיבוד. ואפילו ליתנם לשפחתו אסר לו.
<h2>דף יח.</h2>
נדה מערמת וטובלת בבגדיה ומשום סחיטה לא חיישינן, כדמסיק דמתוך שלא התרת לה אלא ע"י מלבוש זכורה היא. ואין לאסור משום שרייתו זהו כבוסו, משום דדרך מלבוש הוא דרך לכלוך, כמו רוחץ ומסתפג באלונטית ומקנח ידיו במפה. עיין פ' ואלו קשרים ופ' נוטל.
